יש עייפות כזאת שאף אחד לא באמת רואה. הגוף ממשיך לתפקד.
אבל משהו בפנים כל הזמן מחזיק. מחזיק את הכאב, את הגעגוע, את הדריכות, ואת מה שלא נאמר.

​​

אנחנו מכירות את זה מבפנים. ולכן יצרנו מרחב אחר. לא מקום שצריך לדבר בו.
לא מקום שצריך “לעבוד” בו על עצמך. פשוט מקום שאפשר רגע לנשום בו,

לזוז קצת ולהרגיש קרקע. מרחב לפגוש אנשים שמבינים בלי להסביר יותר מדי.

​

לאבד ולמצוא ב ZOOM הוא סטודיו ליוגה רגישה לטראומה מאובדן, לאחים ואחיות שכולים.​ תרגול עדין, אנושי ומאפשר, שמותאם בדיוק למצבים שבהם הגוף והלב כבר עייפים מלהחזיק לבד. אפשר להגיע גם עם מצלמה סגורה. אפשר להיות בשקט.
אפשר פשוט להיות.